פרידה מתמר

Bookmark and Share
23 אוקטובר, 2014 |

אספנו מדף הפייסבוק שלנו כמה ממילות הפרידה שנכתבו לתמר ואיתם אנו רוצים לסיים את השבוע הקשה הזה



תמר אריאל נהרגה באסון מפולת השלגים בנפאל בשבוע שעבר. תמר היא הבת של ענת אריאל העובדת בצוות המכינה, היא גם הייתה חברה ואורחת אהובה כאן אצלינו אבל היא בעיקר תיזכר כסמל וכבחורה פורצת דרך – הנווטת הדתייה הראשונה בצה"ל!

 

אנו מזמינות אתכן להשתבץ בטבלה הזו ללימוד משניות לעילוי נשמתה של תמר בת ענת.

 

אספנו מדף הפייסבוק שלנו כמה ממילות הפרידה שנכתבו לתמר ואיתם אנו רוצים לסיים את השבוע הקשה הזה:

 

Merav Amiram את תמר הכרתי כשהייתי ילדה קטנה, בת 8 אולי. אבי ואביה למדו יחד בישיבה התיכונית אור עציון וכעבור מספר שנים החליטו כל השכבה לקיים שבת מחזור בבר גיורא. כל המשפחות הגיעו, ואני, שהייתי בת יחידה בין שלושה אחים נורא חששתי שאשתעמם כל השבת. איני זוכרת לפרטי פרטים את המפגש עם תמר אך דבר אחד אני יודעת בוודאות – היא הייתה נחמדה אלי וחברותית ושחקה איתי כל השבת. עד היום הרושם הראשוני הזה חתום אצלי עמוק בלב. מאז לא ממש שמרנו על קשר, לכן איני יכולה להעיד על הבחורה שהיא הייתה בשנים האחרונות, אך לפי כל הנתונים אני יכולה להסיק שהיא פשוט לא השתנתה – היא גדלה להיות חברותית ומקסימה ומלאת מרץ ושמחת חיים כפי שהייתה כשפגשתי אותה אז באותה שבת. כל מה שנותר לי עכשיו הוא להצטער שלא זכיתי להכירה בבגרותה.

 

 

Hadas Schneider ההיכרות הראשונה שלי עם תמר הייתה בכלל מבלי שהיא ידעה על כך. אני תלמידת תיכון, שעושה הכול כדי להצליח בבגרויות, לומדת למבחן ע"י קריאת עיתונים בארומה בתחנה מרכזית ירושלים, מדפדפת בעיתונים ופתאום מוצאת את הכתבה על ת'. היו לי דמעות בעיניים והחלום הגדול שלי היה לפגוש את הת' הזו. לדבר איתה לפני הצבא. כשהגעתי לצהלי כל כך התרגשתי שהיא מהמושב ושכנראה יצא לי להפגש איתה. 
איזו התרגשות הייתה בשבת הראשונה שהצביעו לנו עליה בבית הכנסת שזו היא…. 
יש אנשים שהולכים מן העולם ואומרים עליהם כמה היו טובים.. אצל תמר, עוד בחייה כמה דיברו גדולות. הייתי מספרת על תמר והיו לי ניצוצות בעיניים. היא הייתה נכנסת לבית הכנסת וישר כל המכינה מתחילות להתלחשש "הנה תמר…" כזו מודל לחיקוי. הייתי חוזרת הביתה ומתרגשת שיצא לי שוב להיות בקרבתה. ענווה, צניעות, טוב לב, כח רצון,  התמדה… כמה שהספקת ללמד אותי.

 

 

Tzuf Goldstein כששמעתי את שמך לראשונה, לא הבנתי על מה כולם מדברים. אפשר לחשוב- טייסת. נווטת. מה זה משנה. כולה תפקיד בצבא. 
ואז פגשתי אותך תמר. ושוב לא הבנתי על מה כולם מדברים. פשוט כי היית כל כך הרבה יותר מהדיבורים. 
זה לא רק שהיית נווטת. זה לא רק שהיית דתיה. זה לא רק שהיית בת למופת. זה לא רק שהיית אחות אכפתית. זה לא רק שהיית חברה אמיתית. זה לא רק שהיית דודה כיפית. זה שהיית את. ונלחמת על מה שחשוב לך. והאמנת בדרך שלך. ובמי שאת. ובמה שאת מסוגלת לעשות. 
ולא התביישת לעמוד על שלך. ולא התביישת בדרך שלך, גם אם היא לא הייתה כמו של כולם. ונלחמת בשביל מה שחשוב לך, אבל בלי לעשות מזה בלאגן. ובלי לעשות מזה רעש. 
והיית אמיתית. וכנה. 
וראית כשקשה. והתעניינת. ושאלת. ובחנת. ושיקפת את הדברים כמו שהם. בלי לעשות מהם משהו שהם לא. 
והראית לכולנו שהכל אפשרי. ואם חולמים להגיע רחוק ואם יש משהו שהוא מספיק חשוב, אז גם אם הדרך תהיה קשה צריך ללכת בה. ולקבל את המהמורות שבדרך בשלווה ולעבור אותן בשקט. 
גרמת לי לרצות לחזור לצבא ולהיות טייסת, אפילו שאני פוחדת ממטוסים. גרמת לי לרצות להתחיל ללמוד באוניברסיטה, אפילו שהתלבטתי אם זה מתאים לי. 
גרמת לי להרגיש בבית במשך שנה שלמה. 
גרמת לי לרצות להעיז יותר.
גרמת לי לרצות להיות יותר. 
יותר טובה, יותר שמחה, יותר אכפתית, יותר משפחתית, יותר סבלנית, יותר קשובה. 
לא הכרתי אותך המון זמן, אבל היית חלק מאחת השנים הכי משמעותיות של חיי.
אני לא כל כך יודעת איך לסכם את זה. 
אני לא חושבת שזה בכלל אפשרי, כי איך אפשר לסכם אותך. 
חבל שלא הספקתי להגיד לך תודה.

 

 

Aviv Nagar  תמר, מודה שאני לא אוהבת לכתוב פוסטים ארוכים, או פוסטים בכלל.. אבל הפעם אני מרגישה חייבת.. חייבת כי היית הבנאדם שהערצתי, אולי בין היחידים בחיי.. מאז שפגשתי בעוצמה שלך בכיתה ט' באולפנא, דרך ההחלטה שלי לחזור בתשובה, ואז גם להתגייס לצבא למרות הדת והקושי, כי הסתכלתי עלייך, ונתת לי את הכוח וההרגשה שאפשר. כי הרי היית בנאדם כל כך שמח, כל כך אמיתי, שלא מוותר על החיים, שלא מוותר על החלומות שלו.. שרק מלראות אותך מדי פעם בשבתות במשק, מרגישים את הטוב והעוצמתיות שבך, את היופי והאמת, את החכמה והרגש.. וכל זה מבלי להיות במעגל החברים הקרוב.. מבלי להיות חניכה ישירה שלך, מבלי לגור איתך במשק.. רק מעצם היותך את- הצלחת להשפיע על מעגלים כל כך רחבים של אנשים.. 
את הדרך שלך אנחנו נמשיך, באמונה שלמה. "ה' נתן, ה' לקח, יהי שם ה' המבורך"

 

 

 תמר ז"ל

הירשמי עכשיו לניוזלטר שלנו, והישארי מעודכנת בכל מה שקורה בצהלי

האם את באמת מוכנה?
לפני צבא? לחצי כאן לשירות משמעותי
שו"ת
  • האם מותר לי לאכול ביום חול אוכל שנסע בשבת? מותר
  • האם המשפחה שלי מוציאה אותי בבדיקת חמץ? עלייך לבדוק חמץ בחדר שלך בצבא.
  • האם אפשר לצרף קראי למניין? הרב עובדיה פוסק שהם יהודים אז בגדול כן.
  • פספסתי מנחה, אפשר להתפלל תשלומין בערבית? תמיד אפשר תפילה נוספת כ"תפילת נדבה".
  • האם אפשר להשתתף בלו"ז הצבאי (שיעורי נשק) בט' באב? כן
  • בגלל אילוצי לו"ז לא נקבל ארוחה בשרית בפורים אפשר לקיים מצוות סעודת פורים גם בסעודה חלבית.
שלחי שאלה
סקר
פייסבוק
טוויטר
אינסטגרם
יוטיוב

צהלולם- שירת המונים לכבוד החיילות הדתיות, 'הדרך שלך'

לרגל 70 שנות עצמאותנו, התכנסנו לשיר יחד לכבודן של החיילות הדתיות להודות להן על הדרך שלהן והעשייה למען מדינת ישראל לברך אותן שיזכו לקדש שם שמים בכל מעשיהן. תודה לעידן עמדי , שנתן לנו באהבה את השיר 'בדרך שלך' תודה ל'אלומה - משרתות באמונה' על השותפות קרדטים ותודות - תופים- מיכל רהט גיטרה - לילי רוזנר קלידים- עדן ליברמן כינור- אריאלה צייטלין באס - הדס פרנקל מנצחות- מוריה מעטוף-שילה, מוריה מוזס הפקה - הדס פרנקל הגברה, תאורה, הקלטה - תמיר קול סאונד- סול סבג מוקסס באולפני גלים - הראל חדד ושרון רייז תודה מיוחדת לסתיו אליאב, ציפי ביבי, קרן גרין. צילום – יואב אליצור, דוד עצמי, יוסף שלסט הפקת ועריכת הקליפ: אליצור הפקות הפקת האירוע ויח"צ: ותקינ'ס בוטיק אחרונות חביבות חניכות וחיילות צהלי לדורותיהן בשבח והודאה לבורא עולם, צהלי, ה' באייר תשע"ח