כפה עליהם הר כגיגית

Bookmark and Share
30 מאי, 2014 |

מתן תורה היה בכפייה או לא? נח חיות עושה סדר לקראת שבועות



מאת: נח חיות

 

אחד המדרשים המפורסמים והמפתיעים המלווים את סיפור מתן תורה הוא התיאור שאלוהים כפה כביכול את בני ישראל לקבל את התורה:

 

'ויתייצבו בתחתית ההר' – אמר רבי אבדימי בר חמא: מלמד שכפה עליהם את ההר כגיגית: אם תקבלו מוטב, ואם לאו — שם תהא קבורתכם. אמר רבא: מכאן מודעא רבא לאורייתא [=מכאן הודעה רבה כלפי התורה, שבעצם ישראל אינם מחויבים בה מפני שקבלתם הייתה בכפייה ואינה מחייבת משפטית]. אמר ליה: הדר קבלוה בימי אחשורוש [=חזרו וקיבלו אותה בימי אחשוורוש], שנאמר 'קיימו וקבלו היהודים' — קיימו מה שקבלו כבר.

(תלמוד בבלי, שבת פח, ע“א)

 

har_sinai 

 

המדרש נשען על פירוש הפסוק ממתן תורה: " וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת-הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן-הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר." (שמ' י"ט 17) תוך שהוא מפרש שבני ישראל לא התייצבו ליד תחתיתו של ההר אלא ממש מתחת להר – אלהים איים להפוך עליהם את ההר ולקברם חיים.

 

כ.פ.ה

הפועל לכפות שימש בעברית של המשנה והתלמוד לציון פעולת הפיכה של עצם כלשהו. בעקבות המדרש הפכה אותו העברית המודרנית לכפייה בעברית של ימינו – לשלילת זכות הבחירה.

מה בתיאור המקראי של מתן תורה עורר את הדרשן להבין שלישראל לא ניתנה בחירה אמיתית?

נראה שדווקא הטקס מלא ההוד, הקולות והברקים, הנסים המלווים אותם, וההתגלות המופלאה והייחודית של האל, הם שנתפסו כאובדן זכות הבחירה. לצידם ניתן אולי לציין גם את ה"יחד" של ישראל, אובדן הזהות האישית והטמעתה בזהות קולקטיבית הרועמת "נעשה ונשמע!", כל אלה אינם מאפשרים את הבחירה האמיתית ואת קבלת המחויבות האישית של כל פרט ופרט בחברה. 

 

אז חייבים?

קבלתה של ברית סיני בכפייה מעוררת מבוכה – האם היא מחייבת?

חז"ל מציינים אפוא "מתן תורה מחודש" בתקופת אסתר ומרדכי בו קבלו ישראל את הברית ברצונם החופשי ובמחויבות מלאה. והנה, מגילת אסתר מתארת עולם טבעי, ללא התגלות נסית לכאורה. עולם בו מציאות האלהים תלויה בהבנתו של הפרט, בניתוח האירועים. שמו של האל נעדר לחלוטין מהמגילה שמותירה את האמונה, את הקבלה ואת המחויבות לרצונו של כל אחד ולהבנתו.

שני מתני התורה המוצגים כאן, בסיני ובשושן, יכולים להתפרש דיאכרונית:

– הראשון מתאים לילד הצעיר, הזקוק לאותות ולנסים, הזקוק להדרכה צמודה, לדחיפה ולעיתים אף לכפייה על מנת להיכנס לברית.

– במשך התבגרותו ואולי רק כבוגר הוא צריך לחוות את ברית שושן. את סיטואציית הבחירה החופשית, את  הזכות לפרש לעצמו את עולמו ואת בוראו, ואת מחויבותו האישית בעולם זה.

 

 שתי הבריתות הן שני שלבים קריטיים בחינוך לאמונה. רק הפנמת הצורך בכל אחד מהם תוביל לאמונה ומחויבות כנה ואוטונומית. 

 

 

חג שמח!

 

הירשמי עכשיו לניוזלטר שלנו, והישארי מעודכנת בכל מה שקורה בצהלי

האם את באמת מוכנה?
לפני צבא? לחצי כאן לשירות משמעותי
שו"ת
  • האם מותר לי לאכול ביום חול אוכל שנסע בשבת? מותר
  • האם המשפחה שלי מוציאה אותי בבדיקת חמץ? עלייך לבדוק חמץ בחדר שלך בצבא.
  • האם אפשר לצרף קראי למניין? הרב עובדיה פוסק שהם יהודים אז בגדול כן.
  • פספסתי מנחה, אפשר להתפלל תשלומין בערבית? תמיד אפשר תפילה נוספת כ"תפילת נדבה".
  • האם אפשר להשתתף בלו"ז הצבאי (שיעורי נשק) בט' באב? כן
  • בגלל אילוצי לו"ז לא נקבל ארוחה בשרית בפורים אפשר לקיים מצוות סעודת פורים גם בסעודה חלבית.
שלחי שאלה
סקר
פייסבוק
טוויטר
אינסטגרם
יוטיוב

צהלולם- שירת המונים לכבוד החיילות הדתיות, 'הדרך שלך'

לרגל 70 שנות עצמאותנו, התכנסנו לשיר יחד לכבודן של החיילות הדתיות להודות להן על הדרך שלהן והעשייה למען מדינת ישראל לברך אותן שיזכו לקדש שם שמים בכל מעשיהן. תודה לעידן עמדי , שנתן לנו באהבה את השיר 'בדרך שלך' תודה ל'אלומה - משרתות באמונה' על השותפות קרדטים ותודות - תופים- מיכל רהט גיטרה - לילי רוזנר קלידים- עדן ליברמן כינור- אריאלה צייטלין באס - הדס פרנקל מנצחות- מוריה מעטוף-שילה, מוריה מוזס הפקה - הדס פרנקל הגברה, תאורה, הקלטה - תמיר קול סאונד- סול סבג מוקסס באולפני גלים - הראל חדד ושרון רייז תודה מיוחדת לסתיו אליאב, ציפי ביבי, קרן גרין. צילום – יואב אליצור, דוד עצמי, יוסף שלסט הפקת ועריכת הקליפ: אליצור הפקות הפקת האירוע ויח"צ: ותקינ'ס בוטיק אחרונות חביבות חניכות וחיילות צהלי לדורותיהן בשבח והודאה לבורא עולם, צהלי, ה' באייר תשע"ח