הפרשה שלנו – קדושים

Bookmark and Share
05 מאי, 2016 | tal

בינה, שירה בנקי ז"ל, נשות עדות וימי צמיחה. הפרשה שלנו לשבת קדושים



בנות יקרות,

 

חזרנו מפסח היישר להכנות לימי צמיחה ולעוד מפגש עם מכינת בינה בו דנו בשולחנות עגולים בנושאים של דת ומדינה וזהות יהודית. לסיום שמענו שיחה מאלפת שהייתה כולה שיר לאהבת האדם באשר הוא אדם מהוריה של שירה בנקי ז"ל.

 

המשך השבוע היה בסימן זיכרון השואה. שמענו שיחות מנשות עדות, השתתפנו בטקסים בקיבוצים וכמובן יצרו הבנות טקס מרשים משלהן.

 

מזל טוב לשירן נטוביץ ממחזור ה' לרגל אירוסיה.

 

ובפרשה, ד"ר גילי זיוון על עשיית הישר והטוב.

 

שבת שלום, וימי צמיחה מצמיחים,

יפית

 

 

 

"קדֹשים תהיו" – על משמעות המצוות ואחריות האדם

ד"ר גילי זיוון

 

 

פרשת "קדושים" פותחת בציווי "דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכם" (ויקרא, יט, ב). ציווי זה, כמו גם הציווי "ועשית הישר והטוב בעיני ה' " (דברים, ו, יח) שונים בסגנונם משאר ציוויי התורה המאופיינים בדרישות קונקרטיות ובמשמעות המעשית הברורה הנדרשת בהן.

השאלה האם הציווי "קדשים תהיו" מבקש להצביע על מצוות ספציפיות או בא להורות לנו על עקרון-על שהוא מעבר למצווה זו או אחרת – אינה שאלה פרשנית בלבד. להכרעה בשאלה זו יש השלכות מרחיקות לכת על תפיסת האחריות האישית: האם נדרש ה"יהודי הטוב" לקיים תרי"ג מצוות  ותו-לא? או שמא עליו להפעיל שיקול דעת מעבר לכך ולהכריע כיצד לקיימן, ואיך לממש את עקרונות המוסר בכל תקופה?

רש"י מפרש בעקבות המדרש בויקרא רבה:

"קדושים תהיוהוו פרושים מן העריות ומן העבירה. שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה […]".

כלומר, על פי רש"י הפסוק בא להזהירנו בכל האיסורים הקשורים לאיסורי עריות.

הרמב"ן מתנגד למסורת פרשנית זו ומציע גישה שונה לחלוטין להבנת הציווי:

קדושים תהיו – … ולפי דעתי אין הפרישות הזו לפרוש מן העריות כדברי הרב (רש"י) […] והענין כי התורה הזהירה בעריות ובמאכלים האסורים והתירה הביאה איש באשתו ואכילת הבשר והיין, א"כ ימצא בעל התאוה מקום להיות שטוף בזימת אשתו או נשיו הרבות, ולהיות בסובאי יין בזוללי בשר למו, וידבר כרצונו בכל הנבלות, שלא הוזכר איסור זה בתורה, והנה יהיה נבל ברשות התורה:

לפיכך בא הכתוב, אחרי שפרט האיסורים שאסר אותם לגמרי, וצוה בדבר כללי שנהיה פרושים מן המותרות … באלו ובכיוצא בהן באה המצוה הזאת הכללית, [ …] בכיוצא בזה, כי אחרי אזהרת פרטי הדינין בכל משא ומתן שבין בני אדם, לא תגנוב ולא תגזול ולא תונו ושאר האזהרות, אמר בכלל "ועשית הישר והטוב" (דברים ו יח) … .

ואכן, הרמב"ן עקבי לשיטתו ובהגיעו לפרש את הפסוק  "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה'" (דברים ו, יח) הוא אומר:

 ועשית הישר והטוב בעיני ה' –  "[…] כי מתחלה אמר שתשמור חקותיו ועדותיו אשר צוך, ועתה יאמר גם באשר לא צוך – תן דעתך לעשות הטוב והישר בעיניו, כי הוא אוהב הטוב והישר:

וזה ענין גדול, לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותקוני הישוב והמדינות כלם, אבל אחרי שהזכיר מהם הרבה, כגון לא תלך רכיל (ויקרא יט טז), לא תקום ולא תטור (שם פסוק יח), ולא תעמוד על דם רעך (שם פסוק טז), לא תקלל חרש (שם פסוק יד), מפני שיבה תקום (שם פסוק לב), וכיוצא בהן, חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר …:

מייסדי הקיבוץ הדתי ראו בפירושו של הרמב"ן אסמכתא לתפיסתם אשר טענה כי הסוציאליזם והקומונה החברתית היא אתגר דתי. הם ראו בחיי הקיבוץ הדורשים שותפות כלכלית וחברתית וחלוקה שוויונית של הרוכש המשותף פרשנות מרחיבה לכתוב, הנובעת מרוח המצוות הסוציאליות. אחד מראשוני המנסחים של גישה זו היה ר' ישעיהו שפירא, המכונה "האדמור החלוץ" שזכיתי כבת הקיבוץ הדתי להכיר את תפיסתו בימי נעוריי בסמינרים רעיוניים למיניהם.

ישעיהו שפירא נולד בשנת 1891 למשפחת חסידים. כבר מנעוריו היה ציוני נלהב. ועלה לארץ בשנת 1920 ונפטר בשנת 1945.

מאמרו "ועשית הישר והטוב" (בתוך "ילקוט מאמרים על רעיון תורה ועבודה" ירושלים תרצ"א, עמ' 43-38) הפך לאבן היסוד של תנועת הקיבוץ הדתי בראשיתה:

מי שרוצה לקיים את התורה בשלמות, אי אפשר לו להסתפק בשמירת הדינים המפורשים, […] שומה עלינו עכשיו, כשאנו חוזרים לארצנו ורוצים ליצור כאן חיים יהודיים מקוריים, להציג לנו שוב את המטרה הזאת של קדושת החיים לכל עומקה והיקפה. עלינו ליצור כאן צורת חיים שתהיה מותרת לא רק מצד הדין, כי אם גם מצד ה"קדושים תהיו" וגם "ועשית הישר והטוב".

אכן, הקיבוץ שוב איננו אותו קיבוץ, השותפות השתנתה וכן השוויון, אולם דבריו העקרוניים של ה"אדמור החלוץ" רלוונטיים היום מאי-פעם. החברה הישראלית הולכת ומצטמצמת לתוך שיח של "אסור ומותר", "חוקי ולא חוקי" והיא מאבדת את יכולתה לקיים שיח ערכי וחברתי מחוץ לכותלי בית המשפט או מחוץ לכותלי הפסיקה ההלכתית. דברי הרמב"ן ו"האדמור החלוץ" מהווים אם כך תמרור חשוב עבורנו דווקא בימים אלה.

 

 

מפגש עם בינה

מפגש נוסף עם מכינת בינה

הירשמי עכשיו לניוזלטר שלנו, והישארי מעודכנת בכל מה שקורה בצהלי

האם את באמת מוכנה?
לפני צבא? לחצי כאן לשירות משמעותי
שו"ת
  • האם מותר לי לאכול ביום חול אוכל שנסע בשבת? מותר
  • האם המשפחה שלי מוציאה אותי בבדיקת חמץ? עלייך לבדוק חמץ בחדר שלך בצבא.
  • האם אפשר לצרף קראי למניין? הרב עובדיה פוסק שהם יהודים אז בגדול כן.
  • פספסתי מנחה, אפשר להתפלל תשלומין בערבית? תמיד אפשר תפילה נוספת כ"תפילת נדבה".
  • האם אפשר להשתתף בלו"ז הצבאי (שיעורי נשק) בט' באב? כן
  • בגלל אילוצי לו"ז לא נקבל ארוחה בשרית בפורים אפשר לקיים מצוות סעודת פורים גם בסעודה חלבית.
שלחי שאלה
סקר
פייסבוק
טוויטר
אינסטגרם
יוטיוב

צהלולם- שירת המונים לכבוד החיילות הדתיות, 'הדרך שלך'

לרגל 70 שנות עצמאותנו, התכנסנו לשיר יחד לכבודן של החיילות הדתיות להודות להן על הדרך שלהן והעשייה למען מדינת ישראל לברך אותן שיזכו לקדש שם שמים בכל מעשיהן. תודה לעידן עמדי , שנתן לנו באהבה את השיר 'בדרך שלך' תודה ל'אלומה - משרתות באמונה' על השותפות קרדטים ותודות - תופים- מיכל רהט גיטרה - לילי רוזנר קלידים- עדן ליברמן כינור- אריאלה צייטלין באס - הדס פרנקל מנצחות- מוריה מעטוף-שילה, מוריה מוזס הפקה - הדס פרנקל הגברה, תאורה, הקלטה - תמיר קול סאונד- סול סבג מוקסס באולפני גלים - הראל חדד ושרון רייז תודה מיוחדת לסתיו אליאב, ציפי ביבי, קרן גרין. צילום – יואב אליצור, דוד עצמי, יוסף שלסט הפקת ועריכת הקליפ: אליצור הפקות הפקת האירוע ויח"צ: ותקינ'ס בוטיק אחרונות חביבות חניכות וחיילות צהלי לדורותיהן בשבח והודאה לבורא עולם, צהלי, ה' באייר תשע"ח