הפרשה שלנו – ויצא

Bookmark and Share
27 נובמבר, 2014 |

מה היחס בין מקומי בעולם כמחדשת והיותי ממשיכה את קודמיי? הפרשה שלנו לשבת ויצא



לזכר

שלום לכולן,

כל מפגש עם הבוגרות מזכיר לנו את ייחודנו כציבור וכפרטים – שבת אחיות הייתה מרוממת, מלאת תוכן ודיבוק חברות – ותודה למחזור ט' שניצח על השבת בחן ובנועם!

הרב אלי מברר בדבריו מה היחס בין מקומי בעולם כמחדשת והיותי ממשיכה את קודמיי, דברים המהדהדים במיוחד לאחר השבת שעברנו יחד.

להתראות שוב ובקרוב,

יפית

 

בין פורצי דרך לבוני בתים

הרב אלי רייף

 

חז"ל ייחסו מקום שונה לכל אחד מהאבות:

"לא כאברהם שכתוב בו הר, שנאמר: 'אשר יאמר היום בהר ה' יראה',

ולא כיצחק שכתוב בו שדה, שנאמר: 'ויצא יצחק לשוח בשדה'.

אלא כיעקב שקראו בית, שנאמר: 'ויקרא את שם המקום ההוא בית א-ל' ". (פסחים פח, א)

 

ההר והשדה הם מרחב טבעי ופתוח. אברהם – האב הנשגב, הגדול שבניסיונותיו – העקדה, מתרחש על ההר. הוא מתנשא כהר מעל סביבתו. השדה מעצב את דרכו של יצחק ושם הוא פוגש בזיווגו. כחקלאי הקשור לאדמתו נצטווה לשכן בארץ "וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ ה' '.

אברהם ויצחק חיים במרחב הפתוח ומנהלים זיקת גומלין עם שכניהם וכורתים ברית. חיי הנווד נושאי בשורה, אבל הנווד הוא איש בודד. כדי להגיע להשפעה ציבורית רחבה נדרש כוח חברתי מגובש ומאורגן המפתח כללים ושיטה המציגה דגם חברתי.

יעקב ממשיך את דרך אבותיו, אבל מחולל שינוי. מעת שיצא מביתו ומארצו האבנים הם סימני דרך בחייו. הוא לוקח מאבני המקום, ובבוקר נודר כי ישוב ויהפוך את אהל הוריו לבית קבע 'וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱ-לֹהִים'. כאשר הוא שב הוא מממש את נדרו – 'וַיָּבֹא יַעֲקֹב לוּזָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הִוא בֵּית א-ל'.

 

המשפחה המורחבת מתחילה ביעקב. גם בשעות משבר מול ילדיו אף אחד מהם אינו מגורש ובשעת פטירתו כולם סובבים את מיטתו. הוא המקים את בית – ישראל. הבית מגן, אך גם חוצץ בין האדם לסביבתו.

יעקב עסק במיסוד הדרך. לשם כך התכנס בבית והקים משפחה שתהפוך בהמשך לעם. עיניו נשואות אל חזון רחוק: 'וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל־ הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל־בֵּית אֱ-לֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו'. (ישעיהו ב,ב-ג)

ומעשה אבות סימן לבנים – יש עמידה לפני ה' כיחיד וכפורץ דרך ויש עמידה לפני ה' בתוך הבית, בשגרה יום יומית ובבנייה איטית מאבנים מן המסד ועד הטפחות.

 

 

שבת שלום!

 

 הר שדה בית

הירשמי עכשיו לניוזלטר שלנו, והישארי מעודכנת בכל מה שקורה בצהלי

האם את באמת מוכנה?
לפני צבא? לחצי כאן לשירות משמעותי
שו"ת
  • האם מותר לי לאכול ביום חול אוכל שנסע בשבת? מותר
  • האם המשפחה שלי מוציאה אותי בבדיקת חמץ? עלייך לבדוק חמץ בחדר שלך בצבא.
  • האם אפשר לצרף קראי למניין? הרב עובדיה פוסק שהם יהודים אז בגדול כן.
  • פספסתי מנחה, אפשר להתפלל תשלומין בערבית? תמיד אפשר תפילה נוספת כ"תפילת נדבה".
  • האם אפשר להשתתף בלו"ז הצבאי (שיעורי נשק) בט' באב? כן
  • בגלל אילוצי לו"ז לא נקבל ארוחה בשרית בפורים אפשר לקיים מצוות סעודת פורים גם בסעודה חלבית.
שלחי שאלה
סקר
פייסבוק
טוויטר
אינסטגרם
יוטיוב

צהלולם- שירת המונים לכבוד החיילות הדתיות, 'הדרך שלך'

לרגל 70 שנות עצמאותנו, התכנסנו לשיר יחד לכבודן של החיילות הדתיות להודות להן על הדרך שלהן והעשייה למען מדינת ישראל לברך אותן שיזכו לקדש שם שמים בכל מעשיהן. תודה לעידן עמדי , שנתן לנו באהבה את השיר 'בדרך שלך' תודה ל'אלומה - משרתות באמונה' על השותפות קרדטים ותודות - תופים- מיכל רהט גיטרה - לילי רוזנר קלידים- עדן ליברמן כינור- אריאלה צייטלין באס - הדס פרנקל מנצחות- מוריה מעטוף-שילה, מוריה מוזס הפקה - הדס פרנקל הגברה, תאורה, הקלטה - תמיר קול סאונד- סול סבג מוקסס באולפני גלים - הראל חדד ושרון רייז תודה מיוחדת לסתיו אליאב, ציפי ביבי, קרן גרין. צילום – יואב אליצור, דוד עצמי, יוסף שלסט הפקת ועריכת הקליפ: אליצור הפקות הפקת האירוע ויח"צ: ותקינ'ס בוטיק אחרונות חביבות חניכות וחיילות צהלי לדורותיהן בשבח והודאה לבורא עולם, צהלי, ה' באייר תשע"ח